הציונות הייתה תנועה לאומית יהודית, ולא תוכנית שניהלה מדינה אירופית כדי להרחיב את האימפריה שלה. יהודים ארגנו ומימנו הגירה ובניית קהילות באמצעות ארגונים שפעלו במדינות שונות, בעוד בריטניה החזיקה בסמכות השלטון במסגרת מנדט של חבר הלאומים. שלטון בריטניה העניק לה כוח מכריע על מדיניות ההגירה והקרקעות; הוא לא הפך את המוסדות הציוניים לזרועות של המדינה הבריטית.
מה התיר המנדט
מנדט חבר הלאומים משנת 1922 על פלשתינה קבע כי המעצמה המנדטורית אחראית ליישום תמיכת הצהרת בלפור בבית לאומי לעם היהודי, תוך הגנה על הזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא־יהודיות הקיימות. סעיף 6 קרא להקל על הגירת יהודים בתנאים מתאימים ולעודד התיישבות יהודית צפופה על הקרקע. המסמך הכיר בקשר ההיסטורי של העם היהודי, אך לא קבע את גבולותיה הסופיים של מדינה או את ריבונותה.
המנדט הטיל על בריטניה את ניהול השטח, ולא העניק לה בעלות עליו כמושבה בריטית. פקידים בריטים פרסמו מדיניות שעיצבה את האירועים, ומנהיגים ציונים פעלו במסגרת הזאת תוך חתירה להגדרה עצמית לאומית. ההבחנה הזאת מרכזית: בריטניה הייתה המעצמה השלטת; המוסדות הלאומיים היהודיים לא היו מחלקות בריטיות.
המדיניות הבריטית השתנתה — והגבילה את ההגירה
ב־1939 הגבילה בריטניה את ההגירה היהודית ל־75,000 איש במשך חמש שנים, ולאחר מכן הותנתה הגירה נוספת בהסכמת הערבים. הספר הלבן עצמו הציע גם מדינה עצמאית שבה ערבים ויהודים יחלקו בשלטון. הוא מתעד הגבלה חדה של מדיניות הבית הלאומי, ולא מאמץ אימפריאלי רציף להרחבת השליטה היהודית.
התגובות היהודיות לשלטון הבריטי לא היו אחידות. ההגנה העדיפה בדרך כלל הגנה מאורגנת, ולעיתים שיתפה פעולה עם הכוחות הבריטיים; האצ״ל ולח״י ניהלו מערכות חמושות נפרדות נגד השלטון הבריטי. תיעוד המדיניות הבריטית והאסטרטגיות השונות של הארגונים האלה מבהירים שלא מדויק לתאר את היישוב כמחתרת מאוחדת אחת. עובדות אלה ממחישות הן את מגבלות ההשוואה למטרופולין והן את המורכבות של היחסים הפוליטיים עם בריטניה.
מה מתבסס מן התיעוד ההיסטורי
הכרה בינלאומית בבית לאומי יהודי, קשרים היסטוריים של יהודים לארץ, הגירה ומנהל בריטי הם עובדות נפרדות. המנדט הכיר בקשר ההיסטורי והטיל על בריטניה חובות מוגדרות; הוא לא פסק בסוגיות משפטיות מודרניות כגון ילידיות. ההגבלות הבריטיות והמוסדות הנפרדים של היישוב מראים גם שהשאיפות הלאומיות היהודיות לא היו פשוט המשך של המדיניות האימפריאלית הבריטית. לראיות על הקשר העתיק והתרבותי, ראו את תיעוד הרציפות היהודית בארץ.