לאתרי הגרעין של איראן תפקידים שונים. נתנז ופורדו הם מתקני העשרת אורניום, אראכ היה אתר של פרויקט כור מחקר במים כבדים, ופרצ׳ין הוא מתחם צבאי שבו סבא״א חקרה שאלות על פעילויות בעבר שעשויות היו להיות קשורות לפיתוח נשק גרעיני. הבחנה ברורה בין התפקידים מסייעת להבין מדוע הפקחים התמקדו הן במתקני גרעין מוצהרים והן בשאלות על פעילות שלא הוצהרה.
נתנז ופורדו מעשירות אורניום
איראן הצהירה לראשונה בפני סבא״א על מתקניה בנתנז במהלך ביקורו של המנכ״ל מוחמד אלבראדעי בפברואר 2003. הסוכנות תיארה מפעל העשרה ניסיוני שכמעט הושלם ומפעל גדול יותר בקנה מידה מסחרי שהיה בבנייה. נתנז הפך למתחם העשרת האורניום המוצהר המרכזי. איראן הצהירה בפני סבא״א על פורדו, ליד קום, בספטמבר 2009, לאחר שארצות הברית, בריטניה וצרפת חשפו את קיומו בפומבי. הוא הפך למפעל העשרה שני. בדוח שלה מ-2023 אמרה סבא״א שמצאה בפורדו חלקיקי אורניום שהכילו עד 83.7% U-235, ואילו איראן אמרה שהרמה נבעה מתנודות לא מכוונות; בדוח מאוחר יותר נאמר שהסוכנות מצאה כי הסבר איראן אינו סותר את הנתונים. הדוחות מתארים חלקיקים, ולא מלאי מוצהר ברמת העשרה זו. ראו את תיאור נתנז מ-2003 של סבא״א, את דוח פורדו מ-2023 ואת הערכת המעקב.
אראכ היה פרויקט כור, לא מפעל העשרה
ביולי 2003 הציגה איראן תוכניות לכור המחקר IR-40 באראכ, ותיארה כור מים כבדים בהספק תרמי של 30–40 מגה-ואט למחקר ולייצור איזוטופים רדיואקטיביים. סבא״א ציינה כי בתכנון הראשוני שבדקה לא הופיעו תאים חמים, ובהמשך העלתה שאלות בדבר אפשרות הכללתם. במסגרת הסכם הגרעין מ-2015 התחייבה איראן לתכנן מחדש את הכור כך שלא יוכל לייצר פלוטוניום בדרגת נשק בהפעלה רגילה, ולהוציא את הליבה המקורית ולהפוך אותה לבלתי שמישה. נספח I של ה-JCPOA מפרט את התכנון מחדש ואת המגבלות.
פרצ׳ין וגבולות מסקנות הסוכנות
פרצ׳ין הוא מתחם צבאי, לא מתקן להעשרת אורניום. מפת הדרכים של סבא״א מ-2015 קבעה תהליך מסוים לטיפול בשאלותיה, ובכלל זה הסדרים נפרדים עם איראן בנוגע לפרצ׳ין. בהערכתה הסופית בדצמבר אותה שנה אמרה הסוכנות שאין לה סימנים מהימנים לכך שנעשה שימוש בחומר גרעיני בפעילויות שהעריכה, אך מצאה שפעילויות מסוימות הרלוונטיות לפיתוח מתקן נפץ התרחשו לפני 2003. אין להרחיב מסקנה זו לכדי טענה שפרצ׳ין היה אתר פעיל לנשק גרעיני. ההערכה הסופית של הסוכנות מפרטת את ממצאיה ואת גבולותיהם.
ביוני 2025 דיווחה סבא״א כי תקיפות פגעו בנתנז, בפורדו ובמתקני גרעין נוספים, ובהם כור המחקר במים כבדים בחונדאב שהיה בבנייה. לאחר מכן הפסיקה הסוכנות את פעולות האימות בשטח ופינתה את הפקחים מטעמי בטיחות. דוח ספטמבר שלה מזהה את המתקנים שנפגעו ומסביר את הפסקת הניטור שנגרמה בעקבות זאת. קראו כיצד חשיפות נתנז ואראכ פתחו את תיק הפיקוח ואת הסבר על מה שסבא״א יכולה לאמת.