רע״ם והרשימה המשותפת מייצגות גישות שונות להשפעה פרלמנטרית, ושמותיהן אינם מתייחסים לאותו ארגון. רע״ם היא מפלגה ערבית אסלאמיסטית שביקשה להשפיע ישירות באמצעות השתתפות בקואליציה. הרשימה המשותפת הייתה ברית בחירות בין מפלגות נפרדות, והרכבה השתנה לאורך הזמן. ב-2022 קיבלו רע״ם וחד״ש-תע״ל חמישה מושבים כל אחת, ואילו בל״ד לא עברה את אחוז החסימה.
האסטרטגיה הקואליציונית של רע״ם
רע״ם, הרשימה הערבית המאוחדת, נוסדה ב-1996. לקראת בחירות 2021 היא התמודדה בנפרד מהרשימה המשותפת, ואז הצטרפה לקואליציה שתמכה בממשלת בנט-לפיד. כך הייתה למפלגה הערבית הראשונה שהייתה חברה רשמית בקואליציה שלטונית בישראל. פרופיל המפלגה בבחירות מתעד את ההיסטוריה שלה ואת תוצאת 2022: 194,047 קולות וחמישה מושבים.
ההבחנה האסטרטגית היא עצם ההשתתפות: רע״ם ביקשה להשיג השפעה במשא ומתן בנושאים הנוגעים ליישובים ערביים ולשירותים ציבוריים באמצעות הצטרפות לקואליציה שלטונית. זו דרך פעולה פוליטית, ואין פירושה הסכמה עם כל שותפה קואליציונית בכל סוגיה.
הרשימה המשותפת ורשימות נוספות בהובלה ערבית
הרשימה המשותפת נוסדה ב-2015 כרשימה מאוחדת של חד״ש, תע״ל, בל״ד ורע״ם, אך הרכבה השתנה. רע״ם עזבה לפני בחירות 2021. ב-2022 הרשימות המתחרות בהובלה ערבית היו רע״ם, חד״ש-תע״ל ובל״ד; לא הייתה רשימה משותפת אחת בפתק ההצבעה. ניתוח מערכת הבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את הגישות השונות ואת הפיצול בין המפלגות.
חד״ש היא ארגון פוליטי יהודי-ערבי בעל שורשים קומוניסטיים, המתמקד בשיתוף פעולה ערבי-יהודי. תע״ל היא מפלגה ערבית בעלת נטייה לאומית מתונה יותר. בל״ד מדגישה את הזהות הלאומית הערבית ומתנגדת פוליטית לזרם המרכזי. חד״ש, תע״ל, בל״ד ורע״ם התמודדו ברשימות משותפות בחלק ממערכות הבחירות, ובנפרד באחרות.
מושבים, אחוז החסימה וייצוג
ב-2022 קיבלו רע״ם וחד״ש-תע״ל כל אחת מספיק קולות לחמישה מושבים. בל״ד קיבלה 138,617 קולות, כ-2.9%, ולא הגיעה לאחוז החסימה של 3.25%. התוצאות ממחישות את המשמעות המעשית של התמודדות ברשימות נפרדות: מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה אינה מקבלת מושבים בכנסת. טבלת התוצאות מציגה את הסכומים הארציים, וההסבר על אחוז החסימה מפרט כיצד הם מתורגמים למושבים.