א״ב יהושע נולד בירושלים ב-1936 למשפחה ספרדית בת חמישה דורות. יצירתו עוסקת בחיים היהודיים בישראל ומחוצה לה דרך דמויות, היסטוריות משפחתיות וניסויים סיפוריים; אין לצמצם אותה לתזה יחידה על זהות ספרדית או על גלות. הביוגרפיה במכון מתעדת את הרקע הירושלמי שלו ואת הקריירה שלו.
המרחבים הישראליים והיהודיים בתפוצות של יהושע
הביוגרפיה במכון מציינת שיהושע למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חי ולימד בפריז בשנים 1963–1967, ובהמשך לימד באוניברסיטת חיפה. במסותיו עסק בקשר שבין החיים בישראל לחיים בתפוצות, אך ברומנים שלו הטיעון הזה מקבל צורות וקולות שונים.
המכון הישראלי לספרות עברית מונה את קובץ המסות שלו בין ימין לשמאל ומציג את הרומנים ואת הסיפורת הקצרה כחלקים נפרדים בקריירה שלו. התייחסות לעמדותיו המוצהרות כמפתח לכל דמות תשטיח את הספרים: דמויות בדיוניות עשויות לחלוק על טיעוני הסופר, לסבך אותם או לחרוג מהם.
חמישה קולות ב״המאהב״
המאהב (Ha-Me’ahev, 1977) בנוי משישה חלקים ומחמישה קולות מרכזיים: אדם, אשתו אסיה, בתם דפי, אהובה של אסיה גבריאל, ונעים, עובד ערבי צעיר במוסך של אדם. המספרים המתחלפים מעניקים למשבר המשפחתי משמעויות שונות. רשימת היצירות של המכון מתעדת את הרומן ואת תרגומיו. המבנה הופך את נקודת המבט עצמה לחלק מהנושא: הקוראים מרכיבים את האירועים מתוך קולות בעלי ידע חלקי ורצונות מתנגשים.
הרקע ההיסטורי של הרומן הוא מלחמת יום הכיפורים ב-1973, אך העלילה המרכזית נותרת מערכות היחסים בין הדמויות. הבחירות הצורניות מאפשרות לאירועים הלאומיים להיכנס אל חיי הבית בלי להפוך את הספר לנאום ציבורי אחד.
״מר מאני״ וזיכרון משפחתי
מר מאני (ראה אור בעברית ב-1990; המהדורה האנגלית ראתה אור ב-1992) נע לאחור באמצעות חמש שיחות המשתרעות על פני דורות, מהמאה העשרים למאה התשע-עשרה. בכל חלק הקוראים שומעים צד אחד של הדיאלוג וצריכים להסיק מהו הצד האחר. הספרייה הלאומית של ישראל מתארת את הרומן כחמש שיחות המשחזרות שישה דורות במשפחת מאני, מהגירתה מיוון ב-1848 ועד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים; ראו רשומת הקטלוג של מר מאני. המבנה הופך את ההיסטוריה המשפחתית לחלקית במכוון: כל דובר נושא עמו גרסה מוגבלת, לא תיעוד שלם.
המורשת הספרדית של יהושע היא הקשר רלוונטי אחד ליצירות האלה, לצד שאלות רחבות יותר על הגירה, משפחה, שפה ושייכות לאומית. הוא זכה בפרס ישראל לספרות ב-1995, ומר מאני נמנה עם היצירות שזכו להכרה בינלאומית. ראו גם את ההיסטוריה הרחבה של הפרוזה העברית המודרנית.