ב-25 ביוני 2024 קבע בג״ץ פה אחד שלממשלה לא הייתה סמכות חוקית להמשיך בדחייה גורפת של גיוס תלמידי ישיבות חרדים לאחר פקיעת ההסדר החוקי. חוק הגיוס הכללי חל על אנשים שאין להם דחיית שירות או פטור בתוקף. חובותיהם תלויות במעמדם המשפטי האישי.
מה קבעו השופטים
בית המשפט בחן את החרגת תלמידי הישיבות מהליך הגיוס ואת תמיכת המדינה בתלמידים שדחיית השירות שלהם נעדרה בסיס חוקי. הוא קבע שהממשלה אינה יכולה להשעות את החוק הכללי בהחלטת ממשלה. על המדינה להחיל את החוק באופן שוויוני על אנשים המצויים בנסיבות משפטיות מקבילות, והיא אינה יכולה לממן תלמידי ישיבות כאילו יש להם דחיית שירות כשאין להם מעמד כזה.
הפסיקה לא קבעה מכסת גיוס או לוח זמנים אישי. עצם הלימוד בישיבה אינו מקנה פטור אוניברסלי. הצבא מזהה את מי שכפופים לחוק ופועל לפי הכללים החוקיים והמנהליים הקיימים.
על מי חל הדין וכיצד פועל המימון
הזכאות תלויה בגיל האדם, בעברו בשירות ובכל דחיית שירות או פטור אישיים לפי חוק שירות ביטחון. רשימת התלמידים של ישיבה לבדה אינה קובעת אם כל תלמיד ותלמיד זכאי לגיוס מבחינה משפטית. תמיכה ציבורית המותנית בדחיית שירות חוקית של תלמיד אינה יכולה להימשך עבור תלמיד שאין לו מעמד כזה. הפסיקה אינה מורה לסגור כל ישיבה.
הכנסת דנה בחקיקה חלופית הכוללת יעדי גיוס והשלכות כלכליות מוצעים. הצעת חוק או הצעת ועדה אינן יוצרות כשלעצמן פטור; המצב המשפטי התקף נקבע לפי החוק שבתוקף.
כיצד הדבר משתלב במחלוקת המתמשכת
פסיקת 2024 ממשיכה שורת החלטות שראשיתה בעניין רובינשטיין מ-1998: חריגים רחבים משירות חובה מחייבים הסמכה של הכנסת. חוק טל והתיקונים שבאו אחריו סיפקו מסגרות חוקיות זמניות, אך כל אחת מהן פקעה או נפסלה. קראו כיצד התפתחה מערכת דחיית השירות לציר הזמן המלא, ואת מסלולי השירות האזרחי הקיימים כדי להבין את גבולות החלופות.