הגישור של הרצוג והוויכוח הכלכלי

ב־15 במרץ 2023 הציג הנשיא יצחק הרצוג את מתווה העם כבסיס להסכמה רחבה על היחסים בין רשויות השלטון בישראל. המתווה הציע ועדה בת 11 חברים לבחירת שופטים, דרש שבעה קולות למינוי שופטים וקבע רף של שני שלישים להרכב של 11 שופטים כדי לבטל חקיקה. בנפרד, בנק ישראל תיעד השפעות על השווקים הפיננסיים שנקשרו לאי־הוודאות סביב החקיקה המשפטית, בלי לייחס לה כל תנועה כלכלית.

מה הציע הרצוג

המתווה היה מסגרת למשא ומתן, לא הצעת חוק ולא צו נשיאותי. בוועדה המוצעת לבחירת שופטים היו שלושה שרים, שלושה חברי כנסת (אחד מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה), שלושה שופטי בית המשפט העליון ושני משפטנים מהציבור. בחירת שופט הייתה דורשת שבעה מתוך 11 קולות. בביקורת שיפוטית על חקיקה הציע הרצוג לדרוש רוב של שני שלישים בהרכב של 11 שופטים כדי לפסול חוק. תוכניתו עסקה גם בהליך לחקיקת חוקי יסוד והציעה להקפיא חקיקת חוקי יסוד חדשים עד לגיבוש המסגרת. נוסח מתווה העם כולל את ההצעה המלאה; הרכב הוועדה וסף ההצבעה מסוכמים בהשוואה זו לצד זו.

ההצעה נתנה תפקיד הן לנציגים פוליטיים והן לשופטים, ושימרה רף גבוה לביקורת שיפוטית. נתניהו דחה אותה כבסיס להחלפת חקיקת הממשלה; ראשי האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ קיבלו אותה כנקודת פתיחה לשיחות, כפי שדיווח הג׳רוזלם פוסט. ההפוגה בהליכי החקיקה בכנסת שהוכרזה ב־27 במרץ לוותה במשא ומתן בחסותו של הרצוג. המתווה לא הוביל להסכם שהביא לסיום קבוע של המחלוקת.

מה אפשר ללמוד מנתוני הכלכלה

דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית הראשונה של 2023 זיהה את אי־הוודאות בנוגע להשפעות החקיקה המשפטית על הכלכלה ועל המערכת הפיננסית כאחד משני הגורמים העיקריים שהשפיעו על המערכת הפיננסית המקומית. לפי הדוח, אי־הוודאות העלתה את פרמיית הסיכון של ישראל והתלוותה לפיחות המטבע, לירידת מחירי המניות ולתנודתיות רבה יותר בשווקים הפיננסיים. הדוח הצביע גם על הידוק המדיניות המוניטרית, על צמיחה איטית יותר בישראל ובעולם ועל קשיים במערכת הבנקאות העולמית. לכן המסקנה המתונה הנתמכת בדוח היא שאי־הוודאות סביב החקיקה הייתה גורם שהשפיע על השווקים לצד גורמים נוספים.

הדוח השנתי של הבנק ל־2023 ציין שהתפתחויות הקשורות להליך החקיקה המשפטית התבטאו בהיחלשות השקל ובביצועים חלשים של שוק ההון הישראלי ביחס למדינות אחרות. הוא לא אמד שיעור מסוים של ירידת מטבע או הפסד השקעה שנבעו רק מהחקיקה. דוח היציבות למחצית השנה והדוח השנתי ל־2023 מתארים את המדדים ואת מגבלותיהם.

המצב בשיחות ובשווקים

גישורו של הרצוג נועד להשיג הסכם פוליטי בנוגע למוסדות המשפטיים; דוחות הבנק המרכזי עקבו אחר התנאים הפיננסיים. הגישור לא הניב פשרה מחייבת, ואילו הדוחות תיעדו מתאמים וגורמי סיכון שצוינו, ולא הוכיחו סיבה יחידה לכל שינוי בשוק. הקשר בין ההצעות, צעדי הכנסת ואמון השווקים נותר חלק מהוויכוח הציבורי בישראל. על השינוי שיצר התיקון שנחקק ראו את העמוד על תיקון עילת הסבירות.