אזרחים ישראלים וארגוני מתנדבים סייעו למשפחות ולכוחות החילוץ לנהל מידע לאחר 7 באוקטובר, בעוד שהטיפול הרשמי ברישומי הנעדרים נותר באחריות המשטרה. תיאורים פומביים של פעילות מתנדבים צריכים לציין במדויק את הארגון, את המשימה ואת הראיות; טענות מרשימות על מאגרי נתונים, זיהוי פנים או מספר הסרטונים שנותחו מחייבות תיעוד ישיר.
השתמשו ברישומים הרשמיים של הנעדרים
משטרת ישראל מספקת שירות ציבורי למסירת מידע על אנשים שהיא מחפשת. בחיפוש אפשר להשתמש בשם האדם, בתאריך הלידה, במגדר או ביחידה החוקרת, והרישומים עשויים לכלול את המיקום הידוע האחרון, תאריך הדיווח ותיאור לבוש. בשירות מופיע מספר טלפון לקבלת מידע מן היחידה המטפלת. שירות הנעדרים של משטרת ישראל הוא דרך שניתן לבדוק לקבלת מידע עדכני על מקרים; פוסטים ברשתות החברתיות אינם תחליף לו.
גם למתנדבים בארגוני החירום הראשונים יש תפקידים מבוססים. בדיווח של מבקר המדינה משנת 2025 על ביקור בזק״א תוארה פעילות הארגון וצוין כי ביקורת ממשלתית בוחנת את פינוי הנפגעים ב־7 באוקטובר. התיעוד הזה מתעד את תגובת החירום של ארגון אזרחי, אך אינו מוכיח שכל קבוצת מתנדבים ביצעה זיהוי פלילי דיגיטלי. ראו את דיווח מבקר המדינה על הביקור בזק״א.
שמרו ראיות בלי להפיץ שמועות
אם נתקלתם בזיהוי אפשרי או באיום, שמרו את כתובת האינטרנט המקורית, חותמת הזמן והקובץ ללא עריכה, ודווחו למשטרה או לפלטפורמה הרלוונטית. אל תחשפו בפומבי את זהותו של נעדר על סמך תמונה לא ודאית ואל תפרסמו מחדש רשימה שלא אומתה. תעדו מי סיפק את המידע ומתי; יש להפיץ תיקונים יחד עם הטענה המקורית.
טענות שמתנדבים השתמשו בזיהוי פנים, בנו מערכות בינה מלאכותית מסוימות או ניתחו היקף מסוים של תיעוד צריכות להיות מקושרות לתיעוד של מי שהפעילו את הכלים. בלי ראיות כאלה, תארו רק את הפעילות שאומתה. ראו את המדריך הכללי לאימות מידע ואת שיטת בדיקת התמונות.