לעיתים קרובות כורכים יחד שלוש שאלות שונות: האם חברה עומדת באמות מידה של התנהלות עסקית אחראית, האם תקיפה של כוח חמוש עמדה במשפט ההומניטרי הבינלאומי, וכיצד מדינה צריכה להגיב לטענות. בכל שאלה חלים כללים שונים ומתנהל הליך אחר. תלונה לפי כללי ה־OECD אינה תיק בבית משפט; מספר הנפגעים האזרחים כשלעצמו אינו משיב על מבחן המידתיות המשפטי; וחקירות מקומיות אינן חוסמות באופן אוטומטי הליכים בינלאומיים.
מה יכולה להכריע תלונה עסקית לפי כללי ה־OECD
נקודות קשר לאומיות (NCPs) מיישמות את הנחיות ה־OECD לחברות רב־לאומיות. אדם בעל עניין לגיטימי יכול להעלות טענה בדבר אי־עמידתה של חברה הפועלת במדינה חברה או ממנה בכללים. נקודות הקשר הן מנגנוני תלונה לא שיפוטיים: הן יכולות לבחון אם נושא ראוי לדיון, לסייע בדיאלוג ולהמליץ המלצות, אך אינן מטילות אחריות פלילית או פוסקות פיצויים כמו בית משפט. נקודת הקשר של ישראל פועלת במשרד הכלכלה והתעשייה ומתארת את תפקידה כתיווך לשם השגת פתרון מוסכם.
קבוצות הסברה, לרבות תומכי BDS, עשויות להשתמש בכללים עסקיים ובהליכי תלונה במסגרת קמפיינים. עצם הגשת התלונה אינה מוכיחה את הטענה או מראה שחברה אולצה להגיע להסכם. לפני שמתארים מקרה מסוים כניצחון משפטי או כשימוש לרעה, על הקוראים לברר מיהי החברה, מהי נקודת הקשר, איזה כלל נטען שהופר, מה הייתה התוצאה הדיונית והאם פורסמו ממצאים.
הבחנה ומידתיות בלחימה עירונית
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את הצדדים להבחין בין אזרחים ועצמים אזרחיים לבין לוחמים ומטרות צבאיות. עקרון המידתיות אוסר התקפה שצפויה לגרום נזק אגבי לאזרחים שיהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי. המבחן חל על הנזק והיתרון הצפויים בעת תכנון ההתקפה, ולא על השוואת מספרי הנפגעים בדיעבד. על התוקפים לנקוט אמצעי זהירות אפשריים, לרבות אימות מטרות וביטול התקפה או השהייתה כשנדרש.
חובות אלה חלות בערים ומחייבות את כל הצדדים. שימוש של חמאס באזורים אזרחיים או התקפות על אזרחים ישראלים אינם מבטלים את חובותיה של ישראל; חובותיה של ישראל אינן פוטרות את חמאס מהכללים האוסרים פגיעה מכוונת באזרחים והתקפות חסרות הבחנה. כדי להעריך את חוקיותה של פעולה מסוימת דרושות ראיות, לרבות מידע מודיעיני על המטרה, הנזק האזרחי הצפוי, היתרון הצבאי ואמצעי הזהירות. עקרון המשלימות הוא כלל קבילות באמנת רומא, ולא חסינות גורפת מפני כל הליך בינלאומי.
תיאור נקודות הקשר של ה־OECD מסביר את תפקידן כמנגנוני תלונה לא שיפוטיים; העמוד הרשמי של נקודת הקשר בישראל מתאר את תפקידה בתיווך. המדריך של ה־ICRC לתקיפת מטרות מסביר את עקרונות ההבחנה, המידתיות ואמצעי הזהירות, ואילו כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי המנהגי של הארגון מציגים את הכללים עצמם. הנחיות ה־ICRC ללחימה עירונית מאשרות שאותן הגנות חלות גם בסביבה עירונית.