במאי 2021 פרצו מהומות קשות ואלימות בין־קהילתית בלוד, בעכו, בחיפה ובתל אביב-יפו במהלך מבצע שומר החומות. בהמשך מצא מבקר המדינה כשלים חמורים בהיערכות המשטרה, בשיתוף המודיעין ובמענה לשעת חירום, ובהם אלפי שיחות מצוקה מלוד שלא נענו או טופלו כראוי.
האלימות התפשטה בכמה ערים
עימותים ומתקפות התרחשו על רקע ההסלמה הרחבה יותר, שכללה ירי רקטות של חמאס ופעילות צבאית ישראלית. בלוד, בעכו ובערים מעורבות נוספות נאלצו תושבים להתמודד עם הצתות, תקיפות ונזק לבתים, לעסקים ולמבני דת. מבקר המדינה מנה שלושה אזרחים ישראלים שנהרגו במהומות בערים המעורבות ועשרות פצועים; המספר הזה מתייחס לאלימות בתוך המדינה, ולא לנפגעים בלחימה הנפרדת בין ישראל לעזה.
לפי ביקורת המבקר, בין 11 ל־13 במאי התקבלו במוקד המשטרה בלוד כ־2,836 שיחות מצוקה או דיווחים של עדים שלא זכו למענה משטרתי. כ־4,059 אירועים נוספים נענו ותועדו, אך לא טופלו כראוי. הממצאים הספציפיים האלה ממחישים את היקף הכשל המבצעי. קראו את הדוח המלא של הביקורת לסקירה לפי עיר.
ממצאי הביקורת הרשמית
הביקורת זיהתה פערים במוכנות המשטרה להפרות סדר אזרחיות נרחבות, חולשות במערך המילואים של משמר הגבול ותיאום לא ברור בין משטרת ישראל לשב״כ בכל הנוגע למודיעין על הסדר הציבורי. עוד נמצא שהיערכות המשטרה לא תאמה את הסיכון להפרות סדר בו־זמניות בכמה ערים. הסקירה של המכון למחקרי ביטחון לאומי מדגישה ממצאים מקבילים בדוח בנוגע לשיטור ולהוצאות עירוניות לא שוויוניות.
הרשויות הכריזו על הגבלות חירום בלוד והעבירו לעיר כוחות נוספים. הלקח המרכזי של הביקורת ממוקד: למשטרה לא הייתה היערכות מספקת, זרימת מידע מודיעיני וקיבולת לטיפול בשיחות שנדרשו למשבר. אלה ממצאים מוסדיים, ואין בהם בסיס להטלת אחריות קולקטיבית על תושבים יהודים או ערבים. משטרת ישראל מפרסמת מידע על תחומי אחריותה לביטחון הציבור.
אחרי המהומות
הדוח קרא לרשויות הארציות והמקומיות לשפר את ההיערכות למצבי חירום ולבנות מרחב ציבורי משותף ובטוח יותר. המהומות חשפו נקודות תורפה ממשיות בערים שתושביהן תלויים באותם רחובות, שירותים וצוותי חירום. לתנאים העירוניים ארוכי הטווח, ראו דיור ותכנון ומדיניות ביטחון הציבור.