2 דקות קריאה

ביטחון אזורי: איראן, הגנה אווירית וים סוף

לישראל ולסעודיה חששות ביטחוניים חופפים, ובהם טילים איראניים ותקיפות החות׳ים נגד ספנות. אין אמנה פומבית שמכוננת ברית הגנה משותפת בין ישראל למדינות ערב; שיתוף פעולה יהיה תלוי בהסכמים מסוימים.

Miriam Bernstein

Miriam Bernstein הוא שם העט של דסק משאבים של הסברה. כל כתבה מבוססת על מקורות ומצוטטת.

לסעודיה ולישראל יש חששות משותפים בנוגע ליכולות הצבאיות של איראן ולתקיפות של קבוצות הנתמכות בידי איראן, אך חששות משותפים אינם מוכיחים שקיימת ברית הגנה רשמית בין שתי המדינות. אין אמנה פומבית בין ישראל לסעודיה שמכוננת מערכת משולבת להגנה אווירית. כל תיאום עתידי יצטרך להגדיר את המשתתפים, את מבנה הפיקוד ואת הכללים לשיתוף נתוני מכ״ם והתרעה.

איראן ותיאום אזורי

איראן סיפקה תמיכה לקבוצות חמושות ברחבי האזור, ובהן תנועת החות׳ים בתימן. לישראל ולסעודיה היו כל אחת סיבות לעקוב אחר טילים וכטב״מים איראניים, וארצות הברית שיתפה פעולה עם שותפות אזוריות בהגנה אווירית ובהגנה מפני טילים. עם זאת, ההתגוננות באפריל 2024 מפני התקיפה הישירה של איראן על ישראל הייתה מאמץ רב־לאומי שבו השתתפו ארצות הברית ושותפות נוספות; היא אינה כשלעצמה ראיה לברית קבועה בין סעודיה לישראל. דוח CRS מתאר את שיתוף הפעולה הביטחוני הקיים בין ארצות הברית לסעודיה ואת ההסכמים המוצעים שנדונים.

מה השתנה בעקבות התקיפות בים סוף

ב־10 בינואר 2024 אימצה מועצת הביטחון של האו״ם את החלטה 2722, שגינתה לפחות שני תריסרי תקיפות של החות׳ים נגד אוניות סוחר ומסחר מאז 19 בנובמבר 2023, אז השתלטו החות׳ים על האונייה Galaxy Leader ועל צוותה. ההחלטה דרשה להפסיק את התקיפות ואישרה את חשיבותן של זכויות וחירויות השיט. דוח מאוחר יותר של צוות מומחים של האו״ם מצא שהחות׳ים תקפו ללא הבחנה כלי שיט בים סוף ובמפרץ עדן, אף שטענו שהם מכוונים נגד אוניות הקשורות לישראל.

המערכה איימה על צוותי אוניות מסחריות ושיבשה נתיב המקשר בין האוקיינוס ההודי לתעלת סואץ ולים התיכון. סיכום החלטה 2722 של האו״ם מתעד את ממצאי המועצה ואת דרישתה; דוח צוות המומחים של האו״ם מתעד את התופעה הרחבה יותר.

היכן עשוי להשתלב שיתוף פעולה

הגנה על הספנות והתרעה מפני שיגורי טילים הן אינטרסים מעשיים למדינות שסביב ים סוף. הסדרים אזוריים יכולים לכלול חילופי מידע, פעולות ליווי או הגנה אווירית מתואמת, אך יש לתאר את קיומו ואת היקפו של כל הסדר על סמך ראיות שניתן לייחס למקור. החלטת האו״ם מינואר 2024 מעודדת מדינות לתמוך בבטיחות ימית ובבניית יכולות; היא אינה יוצרת מנגנון סעודי־ישראלי.

נורמליזציה רשמית עשויה להקל על קשרים גלויים ולקשר באופן ישיר יותר בין מדיניות הביטחון הישראלית למדיניות הביטחון של מדינות המפרץ. היא לא תקים אוטומטית כוח משותף ולא תבטיח שריאד תשתתף בכל פעולה. האינטרסים המרכזיים הם שיט בטוח יותר, הגנה מפני תקיפות איראניות ותקיפות החות׳ים, והקפדה שלא לתאר שיתוף פעולה בהיקף רחב מכפי שהראיות מאפשרות. ראו את הסקירה על החבילה הדיפלומטית הרחבה יותר.

מקורות

  1. 1.https://mandates.un.org/mandate/S/RES/2722%20%282024%29
  2. 2.https://documents.un.org/doc/undoc/gen/n24/259/53/pdf/n2425953.pdf
  3. 3.https://www.congress.gov/crs-product/R48162
  4. 4.https://digitallibrary.un.org/record/4085185/files/S_2025_455-EN.pdf