ש״ס ויהדות התורה (יה״ת) הן מפלגות חרדיות נפרדות, בעלות ציבורי בוחרים ומוסדות שונים. שתיהן הציבו את החינוך, הרווחה וההסדרים הנוגעים לשירות הצבאי במרכז המיקוח הפוליטי. חוקים ופסקי דין מסדירים את חובות השירות הצבאי.
ש״ס ויהדות התורה מייצגות קהילות שונות
ש״ס נוסדה ב-1984 בידי יהודים חרדים ספרדים שחשו כי קהילתם אינה מיוצגת כראוי בפוליטיקה הארצית. היא משלבת הנהגה דתית עם קידום הזהות הספרדית המסורתית וצדק חברתי. ש״ס הצטרפה לממשלות בראשות ראשי ממשלה שונים כאשר המדיניות והחשבון הקואליציוני אפשרו זאת. ראו פרופיל מפלגת ש״ס.
יהדות התורה היא רשימה משותפת של אגודת ישראל ודגל התורה. היא מקדמת את ענייני הקהילות החרדיות בתחומי החינוך והרווחה, ומתייחסת לשירות הצבאי כסוגיית מדיניות בפני עצמה. לפי פרופיל יהדות התורה, עמדותיה בנושאי ביטחון ויחסי חוץ עוצבו בדרך כלל יותר משיקולים דתיים מאשר מתפיסה מדינית.
מדוע השירות נעשה לסוגיה קואליציונית
במשך עשרות שנים יכלו תלמידי ישיבות לבקש דחיית שירות במסגרת הסדר שהתבסס על לימוד תורה במשרה מלאה. המסגרת המשפטית והמנהלית השתנתה לאורך השנים. סקירת גיוס החרדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתארת את המחלוקת החוקתית ואת חובות האכיפה של המדינה.
במשא ומתן קואליציוני, ש״ס ויהדות התורה עשויות לבקש חקיקה או מדיניות מנהלית העוסקת בגיוס, במוסדות חינוך ובמימון ציבורי. שינויים משפטיים מחייבים פעולה של הממשלה והכנסת, וכל מפלגה מנהלת משא ומתן על סדרי העדיפויות שלה.
תקציבים וכוח מיקוח קואליציוני
מימון לחינוך ולרווחה תומך במוסדות ובשירותים המשמשים את ציבורי הבוחרים של שתי המפלגות. הסכם קואליציוני עשוי לקבוע סדרי עדיפויות תקציביים, אך הקצאת תקציבים מחייבת פעולה של הממשלה והכנסת. ב-2022 קיבלה ש״ס 11 מושבים ויהדות התורה שבעה. הנתונים מופיעים בתוצאות הבחירות; המדריך להקצאת מושבים מסביר כיצד קולות מתורגמים למושבים.