אגירת אנרגיה יכולה לסייע באיזון ייצור משתנה ממקורות מתחדשים, אבל המונח „אגירה” כולל טכנולוגיות שנועדו למטרות שונות. דוגמאות ישראליות כוללות אגירה תרמית בסלעים חמים לחום תעשייתי, אגירת קרח כדי להעביר את צריכת הקירור בבניינים לשעות אחרות, ומערכות אלומיניום־אוויר שנועדו לגיבוי ממושך. אי אפשר להשוות ישירות בין הקיבולות שלהן בלי להתחשב בשאלה אם התפוקה היא חשמל, חום או קירור. דוח המחקר והפיתוח של משרד האנרגיה מתאר גם עבודת פיילוט קודמת של ברנמילר; ראו את דוח המחקר והפיתוח לשנים 2020–2022.
אגירה תרמית מספקת חום לפי הצורך
טכנולוגיית bGen של ברנמילר אנרג׳י אוגרת חום בסלע כתוש ובהמשך משתמשת בו להפקת קיטור או אוויר חם לתהליכים תעשייתיים. כך ניתן לשנות את מועד צריכת החשמל: האגירה יכולה להיטען כשהחשמל זמין ולספק חום כשמפעל זקוק לו. מדריך של המרכז הגרמני לתעופה וחלל מתאר מערכת אגירה תרמית של 32 מגה־ואט־שעה שתוכננה עבור טמפו משקאות בנתניה, כשהבנייה צפויה להתחיל ב־2025 וההפעלה צפויה ב־2026. בעת פרסום המדריך המערכת עדיין הייתה בבנייה או בתהליך הפעלה, וביצועים מלאים בקנה מידה גדול טרם הוכחו. ראו את המדריך לאגירה תרמית של DLR.
אגירת קרח פועלת בשיטה אחרת: מייצרים קרח כשצריכת החשמל או מחיריו נמוכים יותר, ובהמשך משתמשים בקרח הנמס כדי לספק קירור. כך מעבירים עומסי קירור לשעות אחרות, ולא מספקים חשמל כללי לרשת. התועלת תלויה בביקוש בבניין, בציוד ובמבנה התעריפים המקומי.
מערכות מתכת־אוויר משתמשות בדלק שניתן להחלפה
Phinergy מפתחת מערכות אנרגיה מסוג אלומיניום־אוויר. חמצן מהאוויר מגיב עם אנודת אלומיניום בתוך אלקטרוליט על בסיס מים ומייצר חשמל; האלומיניום מתכלה ויש להחליפו, ולכן המערכת נטענת מחדש באמצעות החלפת חומר, ולא כמו סוללת ליתיום־יון. החברה אומרת שהמערכת מתאימה ליישומי גיבוי וימאות, ומסבירה את התגובה ואת שיטת החידוש מחדש בעמוד הטכנולוגיה שלה.
צפיפות האנרגיה הגבוהה של מתכת־אוויר יכולה להועיל כשמשך האספקה והמשקל חשובים, אך יש לאסוף ולמחזר את החומר המשומש, ולשרשרת האספקה של האלומיניום יש טביעת רגל אנרגטית וסביבתית משלה. זו אינה תחליף ישיר לסוללות שתוכננו לטעינה ולפריקה תכופות.
דוגמאות אלה מציגות חדשנות ישראלית בשלבים שונים ולשווקים שונים. למימן כדרך נוספת לאגור אנרגיה מתחדשת, ראו את תהליך E-TAC של H2Pro.