הכדורגל בישראל מחבר בין חיי המועדונים המקומיים לתחרות הבינלאומית. הנבחרת מייצגת את המדינה בחו״ל, וההתאחדות המקומית מנהלת ליגות וגביעים ברחבי הארץ. ההיסטוריה הספורטיבית משקפת גם שינויים מוסדיים: התאחדות מתקופת המנדט הצטרפה לפיפ״א ב־1929, ישראל זכתה בגביע אסיה ב־1964, וההתאחדות התקבלה כחברה מלאה באופ״א ב־1994.
אופ״א מציינת גם את בחירת שפיגלר ל״שחקן הזהב״ של ההתאחדות לציון יום השנה שלה ב־2004.
נבחרת לאומית עם היסטוריה מוסדית ארוכה
שורשי הנבחרת קדמו להקמת המדינה. נבחרת ייצוגית של ארץ ישראל תחת המנדט הבריטי השתתפה במוקדמות גביע העולם ב־1934; נבחרת מדינת ישראל החלה להתחרות לאחר 1948. חשוב להבחין בין השתיים: ההיסטוריה המוקדמת של ההתאחדות היא חלק מסיפורו המוסדי של הכדורגל הישראלי, אך הנבחרת של 1934 לא הייתה נבחרת ישראלית עצמאית. ציר הזמן של אופ״א מתעד את שתי התקופות ואת אבני הדרך של ההתאחדות בתחרויות.
רגעים ספורטיביים משותפים
הזכייה בגביע אסיה ב־1964 העניקה לאוהדים תואר גדול על אדמת הבית. העפלת הנבחרת הבוגרת לגביע העולם ב־1970 הביאה את ישראל לראשונה, ועד כה גם לאחרונה, לטורניר הבינלאומי הגדול ביותר בכדורגל. בגילים הצעירים העפילה נבחרת עד גיל 21 לאליפות אירופה ב־2007 ואירחה את אותו הטורניר ב־2013, אז ניצחה את אנגליה 1:0 בשלב הבתים. ההישגים המסוימים האלה ממחישים את הרגעים הציבוריים של המשחק בצורה מדויקת יותר מטענות כלליות על פופולריות לאומית או אחדות חברתית.
כדורגל משוחק גם בחברה מגוונת, במועדונים ובנבחרות הגיל השונות. הדבר ניכר בתחרויות ובמוסדות, ולא בהנחות לגבי מה שכל אוהד חושב. הסקירה של אופ״א על טורניר עד גיל 21 ב־2013 מתעדת אחד מאותם אירועים ספורטיביים משותפים.
גם השינויים בשיוך היבשתי של הנבחרת השפיעו על האופן שבו ישראלים פגשו כדורגל בינלאומי. ראו את ציר הזמן מה־AFC לאופ״א ואת המשחקים הבולטים של ישראל.