מבקר המדינה מתאר תשע „קהילות מעורבות”: שמונה ערים והיישוב השיתופי נווה שלום. הכינוי מתייחס למקומות שבהם רוב יהודי משמעותי חי לצד מיעוט ערבי משמעותי; אין פירושו שכל שכונה או מוסד משולבים. שמונה הערים בדוח המבקר משנת 2022 הן ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, עכו, רמלה, לוד, מעלות-תרשיחא ונוף הגליל.
כינוי אחד, היסטוריות עירוניות שונות
בחיפה, בעכו, בלוד, ברמלה וביפו נותרה אוכלוסייה ערבית לאחר הקמת ישראל ב־1948 והשינויים הדמוגרפיים שבאו אחריה. לנוף הגליל, שנוסדה ב־1957 בשם נצרת עילית, ולרשויות מקומיות חדשות אחרות יש היסטוריה שונה. אזרחים ערבים עברו ליישובים שבהם רוב יהודי בחיפוש אחר דיור, עבודה, השכלה ושירותים. לכן הביטוי „עיר מעורבת” מתאר דפוס דמוגרפי בהווה, ולא סיפור מוצא משותף.
שיעורי האוכלוסייה משתנים עם הזמן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת טבלאות אוכלוסייה לפי יישוב, ואילו מרכז טאוב בוחן הגירה אל ערים מעורבות ומהן. יחד, המקורות האלה מראים כיצד שינויי אוכלוסייה והגירה מעצבים את מסלולה של כל עיר.
מרחב עירוני משותף, חוויות לא שוות
תושבים עשויים להשתמש באותם שירותים עירוניים, ובו בזמן לגור בשכונות נפרדות ולחוות רמות שונות של תשתיות, אפשרויות דיור והשקעה ציבורית. ביקורת מבקר המדינה תיעדה בעיות בשירותים ובשיטור בקהילות המעורבות, ובהן פערים בהוצאות הרשויות המקומיות. פערים אלה משפיעים על נגישות התושבים לשירותים ולמרחבים ציבוריים משותפים.
לשאלות המקומיות שמאחורי ההבחנה הזאת, ראו דיור ואי־שוויון עירוני והאלימות במאי 2021.