ב־24 ביולי 2023 חוקקה הכנסת את תיקון מס׳ 3 לחוק יסוד: השפיטה. התיקון אסר על כל בית משפט לדון או לתת צו בעניין סבירותה של החלטה שקיבלו הממשלה, ראש הממשלה או שר, לרבות מינויים והחלטות שלא להפעיל סמכות. התיקון לא ביטל כל צורה של ביקורת שיפוטית. ב־1 בינואר 2024 הכריז בית המשפט העליון על בטלותו ברוב של 8–7.
מה התיקון הסיר
לפני התיקון, בתי המשפט יכלו להשתמש בדוקטרינת הסבירות כדי לבקר החלטות מינהליות. המבחן עסק בשאלה אם רשות ציבורית שקלה שיקולים רלוונטיים וייחסה להם משקל סביר; הוא לא היה ערעור כללי על נכונותה של מדיניות. בית המשפט הסביר את הדוקטרינה בפסיקה קודמת בעניין ביקורת על הרשות המבצעת. הנוסח שנחקק החריג את החלטות הדרג הנבחר ברשות המבצעת, אך הותיר עילות משפטיות אחרות לביקורת. הוא חל על החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים, לרבות מינויים וסירוב לפעול.
בהצבעה הסופית תמכו בתיקון 64 חברי כנסת ולא התנגד לו איש, משום שחברי האופוזיציה יצאו מהמליאה במקום להצביע. בקריאה הראשונה עברה הצעת החוק ב־11 ביולי ברוב של 64–56. פסיקותיו הקודמות של בית המשפט בעניין הסבירות מראות כיצד הוחלה הדוקטרינה על החלטות הרשות המבצעת. בפסק הדין הנדון התייחס בית המשפט לחקיקה כתיקון מס׳ 3.
מדוע התערב בית המשפט העליון
לאחר חקיקת התיקון הוגשו עתירות נגדו. כל 15 שופטי בית המשפט העליון דנו בתיק. בפסק הדין מ־1 בינואר בעניין התנועה למען איכות השלטון נ׳ הכנסת, קבעו 12 שופטים שבמקרים חריגים, שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת, בית המשפט מוסמך לבקר חוקי יסוד. שמונה קבעו שהתיקון הזה חרג באופן קיצוני מסמכות זו ולכן יש להכריז על בטלותו.
הרוב התמקד בהיקף הרחב של התיקון: הוא ביטל באופן גורף את הביקורת מכוח עילת הסבירות על החלטות של הרשות המבצעת הנבחרת כולה, בלי לקבוע אמצעי הגנה חלופי המותאם לסוגי ההחלטות שנפגעו. הרוב קבע שהדבר פגע פגיעה ממשית באופייה הדמוקרטי הבסיסי של המדינה. שבעה שופטים התנגדו לביטול התיקון. ההכרעה ברוב של 8–7 עסקה בשאלת המהות; ההצבעה הנפרדת ברוב של 12–3 עסקה בסמכות בית המשפט לבקר חוקי יסוד. ההבחנה חשובה: השופטים לא הצביעו ברוב של 8–7 בשאלה אם בית המשפט מוסמך להפעיל ביקורת כזו.
מה הכריע פסק הדין
פסק הדין החזיר על כנו את האפשרות שבתי המשפט ידונו בעתירות המבוססות על עילת הסבירות נגד החלטות שרים וממשלה, לפי הדין שקדם לתיקון. הוא לא הכריע בכל שאלה הנוגעת לסמכות הכנסת לחוקק חוקי יסוד. נקבע שבמקרים נדירים וחריגים אפשר לבקר חוקי יסוד, ונמצא שהתיקון הזה הוא מקרה כזה. המחלוקת החוקתית הרחבה נמשכה; פסק הדין הנפרד של בית המשפט בעניין חוק הנבצרות מוסבר בסקירה הנלווית של פסיקות ינואר 2024.