החרם האקדמי של תנועת BDS קורא לחרם מוסדי על אוניברסיטאות ישראליות. בקמפוס, עמדה זו עשויה להפוך להצעה להשעות תוכנית חילופי סטודנטים, לימודים בחו"ל או שותפות רשמית. השאלה אם הצעה תשנה תוכנית תלויה בתהליך קבלת ההחלטות של האוניברסיטה ובקריטריונים האקדמיים והפיננסיים שלה.
מכללת פיצר מספקת דוגמה מתועדת. בפברואר 2024, סנאט הסטודנטים שלה המליץ להשעות תוכנית לימודים בחו"ל בהרשמה ישירה באוניברסיטת חיפה. המכללה אמרה שהסנאט אינו מייצג את המוסד או את כלל הסטודנטים. באפריל, הסירה פיצר את התוכנית בחיפה מרשימת התוכניות שאושרו מראש, לצד תוכניות בעשר מדינות נוספות, וציינה קריטריונים ובהם רישום נמוך במשך חמש שנים, חוסר איזון בחילופי סטודנטים או חפיפה בתוכנית הלימודים. פיצר מסרה שסטודנטים עדיין יוכלו להגיש בקשה בהליך עתירה, והצהירה שהשינוי אינו חרם אקדמי.
הפרידו בין מערכה לבין החלטה מוסדית
סנאט הסטודנטים של פיצר המליץ להשעות את התוכנית בפברואר, והמכללה הסירה אותה מאוחר יותר מרשימת התוכניות שאושרו מראש לפי קריטריונים שהוחלו על תוכניות באחת עשרה מדינות. המכללה מסרה שסטודנטים עדיין יכולים להגיש בקשה בעתירה ושהשינוי אינו חרם אקדמי.
סטודנטים המבקשים לשמר אפשרות זו יכולים לברר אם התוכנית עדיין זמינה באמצעות עתירה, אם קיימת שותפות עם אוניברסיטה ישראלית אחרת ואילו דרישות אקדמיות חלות על אישור. סגל ומנהלים יכולים להסביר את המטרה החינוכית של תוכניות חילופים ולהעריך אותן לפי אמות מידה החלות בכל המדינות. אמות מידה אקדמיות עקביות משמרות את הגישה ומאפשרות לאוניברסיטאות לבחון תוכניות במדינות שונות.
הבהירו למה קורא החרם
הנחיות PACBI, שפורסמו בידי תנועת BDS, מכוונות למוסדות אקדמיים ישראליים ולא לכל אנשי האקדמיה הישראלים רק בשל זהותם. העמוד גם מפרט קריטריונים רחבים יותר הנוגעים לייצוג של מוסד. הקריטריונים עוסקים בייצוג מוסדי וגם בקשרים רשמיים לאוניברסיטאות ישראליות. ראו כיצד קואליציות בקמפוסים מנסחות דרישות אלה ודוגמאות לתוכניות אקדמיות הקשורות לישראל.