2 דקות קריאה

האסלאם הפוליטי ואנטישמיות

האמנה המכוננת של חמאס משתמשת בטענות נגד יהודים וקוראת להשמדת ישראל. ביקורת על מדיניות ישראלית היא ביטוי פוליטי לגיטימי; אנטישמיות מופיעה כאשר הרטוריקה מכוונת נגד יהודים כעם, משתמשת בדימויים אנטי-יהודיים או שוללת מיהודים זכויות לאומיות שוות.

Miriam Bernstein

Miriam Bernstein הוא שם העט של דסק משאבים של הסברה. כל כתבה מבוססת על מקורות ומצוטטת.

יש תנועות אסלאמיסטיות המשלבות אנטישמיות בתוכניותיהן הפוליטיות. האמנה המכוננת של חמאס מ-1988 היא דוגמה ברורה: היא מזכירה טקסט קונספירטיבי עוין ליהודים, משתמשת בחדית' על הריגת יהודים ומציגה את הארץ כהקדש אסלאמי שאסור לוותר עליו. אלה דבריו המתועדים של חמאס, ולא תיאור של האסלאם או של מוסלמים ככלל.

ביקורת על ישראל אינה אנטישמית באופן אוטומטי. ההבחנה תלויה בתוכן הדברים: אפשר לבקר החלטת ממשלה או מדיניות צבאית לגופן, אך אין להאשים יהודים כקבוצה, להחיות מיתוסים על שליטה יהודית או לקרוא לשלילת ההגדרה העצמית של יהודים.

מה אומרת אמנת חמאס

קטעי האמנה שאסף הליגה נגד השמצה מראים כיצד התנועה משתמשת בשפה אנטי-יהודית ובטענות דתיות נגד ישראל. אמירות אלה רלוונטיות משום שהן מופיעות במסמך המכונן של ארגון ומציגות את האידאולוגיה שלו במישרין.

ב-2017 פרסם חמאס מסמך פוליטי שהציג שפה ציבורית שונה, ובה נוסחה למדינה על בסיס טריטוריאלי מוגבל. המסמך לא הכיר בישראל, והארגון לא ביטל את האמנה המכוננת שלו. הסקירה של המועצה האירופית ליחסי חוץ מתארת הן את עדכון השפה והן את המשך מקומה של ההתנגדות החמושה. קראו את הנוסח החדש בהקשרו, ואל תראו בשינוי אוצר המילים הוכחה לכך שהעמדות הקודמות נעלמו.

הבחינו בין ביקורת על מדיניות לבין דימויים אנטי-יהודיים

המדריך של הליגה נגד השמצה בנושא אנטישמיות ואנטי-ציונות מכיר בכך שאפשר לבקר את מדיניות ממשלת ישראל, ובו בזמן מזהה רטוריקה אנטי-יהודית, האשמה קולקטיבית ושלילת הלאומיות היהודית כסימני אזהרה. יישום ההבחנה מחייב לבחון את המילים ואת ההקשר בפועל, ולא לנחש את מניעיו של דובר לפי עמדתו בנושא מדיניות ישראלית יחיד.

למשל, טענה שצעד ממשלתי מסוים אינו יעיל או אינו צודק היא חלק מדיון פוליטי רגיל. טענה שיהודים שולטים בסתר בממשלות, הטלת אחריות על ישראל על כל יהודי או תמיכה באלימות נגד אזרחים יהודים מבטאות רעיונות אנטישמיים. גם סיסמה פוליטית ראויה לקריאה בהקשר: שאלו אם היא מבקרת מדיניות או דורשת את חיסולה של ישראל ואת שלילת ההגדרה העצמית של היהודים.

דיוק מחזק את המאבק באנטישמיות. ייחסו טענות שונאות לאנשים ולארגונים שהשמיעו אותן, צטטו במדויק והבחינו בין ביקורת על מדיניות ישראלית לבין התקפות על יהודים כעם. ההבחנה הזאת תומכת הן בדיון פוליטי כן והן בגינוי ברור של שנאה. היא גם מונעת תיוג שגוי של מחלוקת אמיתית על מדיניות ישראלית, דבר שעלול לפגוע בהבנת הציבור את האנטישמיות.

מקורות

  1. 1.https://www.adl.org/resources/article/hamas-its-own-words
  2. 2.https://ecfr.eu/publication/gazas_fragile_calm_the_search_for_lasting_stability/
  3. 3.https://www.adl.org/resources/tools-and-strategies/understanding-antisemitism-and-anti-zionism