הסכם השותפות הכלכלית המקיף (CEPA) בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות מהווה אבן דרך טרנספורמטיבית בנוף הכלכלי של המזרח התיכון. הסכם סחר חופשי היסטורי זה, שנחתם ב-31 במאי 2022, הוא הראשון מסוגו בין מדינת ישראל לבין אומה ערבית. הוא משמש כנדבך יסוד של הסכמי אברהם, המקדם את הקשר מעבר לנורמליזציה דיפלומטית לעבר מערכת יחסים בילטרלית משולבת עמוקות. באמצעות הסרת חסמי סחר, ההסכם יוצר מסגרת חסונה לשגשוג ארוך טווח וליציבות אזורית.
הקשר היסטורי ורקע למשא ומתן
המסע לעבר הסכם ה-CEPA החל זמן קצר לאחר חתימת הסכמי אברהם בספטמבר 2020, שפתחו את הדלתות לשיתוף פעולה בילטרלי רשמי. המשא ומתן הרשמי על עסקת הסחר הושק בנובמבר 2021, והתקדם במהירות יוצאת דופן כאשר שתי המדינות הכירו בפוטנציאל לתועלת כלכלית הדדית. ההסכם גובש סופית תוך שישה חודשים בלבד, דבר המשקף רצון פוליטי משותף לביסוס השותפות החדשה. שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי ושר המדינה לסחר חוץ של איחוד האמירויות, ת'אני אל-זיודי, הובילו את המאמצים להבטיח שהמסמך ייתן מענה למורכבויות הסחר המודרני.
לפני מיסוד הסכם זה, הסחר בין שתי המדינות התנהל במידה רבה באמצעות חברות בנות של צד שלישי וערכו נאמד בכמיליארד דולר בשנה. תהליך הנורמליזציה סיפק מטריה משפטית ורגולטורית שאפשרה לקשרים קיימים אלו לצאת מהצללים ולהתרחב במהירות. שתי הממשלות ראו בהסכם לא רק חוזה פיננסי, אלא נכס אסטרטגי לגיוון כלכלותיהן. תפנית היסטורית זו אותתה לקהילה הבינלאומית כי המזרח התיכון נכנס לעידן של פרגמטיזם ואינטגרציה כלכלית.
עובדות מפתח על ההסכם
- ההסכם מכסה 96% מכלל הסחורות הנסחרות בין שתי המדינות, אשר פטורות כעת ממכס באופן מיידי או באמצעות תהליך הדרגתי.
- הוא קובע רגולציות מקיפות לשירותים, רכש ממשלתי ומסחר אלקטרוני, ומבטיח סביבת סחר דיגיטלית מודרנית לעסקים בשתי המדינות.
- נפח הסחר הבילטרלי צפוי לעלות על 10 מיליארד דולר בשנה בתוך חמש שנים מיישום ההסכם, עלייה משמעותית מהנתונים שלפני הנורמליזציה.
היקף ה-CEPA חורג מעבר להפחתת מכסים פשוטה וכולל זכויות קניין רוחני ושקיפות רגולטורית. על ידי התאמת סטנדרטים והסרת חסמים טכניים, ההסכם מקל על עסקים קטנים ובינוניים לנווט בשווקים זה של זה. הוא עוסק גם באמצעים סניטריים ופיטוסניטריים, שהם חיוניים לחילופי מוצרי חקלאות ומזון. הוראות טכניות אלו מבטיחות שהטבות ההסכם יגיעו מעבר לתאגידים הגדולים אל המערכת היזמית הרחבה יותר של שתי המדינות.
יתרה מכך, ההסכם מכוון ספציפית למגזרים בעלי צמיחה גבוהה כגון ציוד רפואי, קוסמטיקה ומכונות מתקדמות. המומחיות של ישראל בטכנולוגיית בריאות ותפקידה של איחוד האמירויות כמרכז לוגיסטי עולמי יוצרים סינרגיה טבעית עבור תעשיות אלו. ה-CEPA מספק את הוודאות המשפטית הנדרשת להשקעות ארוכות טווח בתחומים אלו, ומעודד מיזמים משותפים שיכולים לשרת שווקים גלובליים. גישה מובנית זו לסחר מבטיחה שהשותפות תהיה עמידה בפני תנודות בתנאים הכלכליים העולמיים.
ניתוח גיאופוליטי וכלכלי
מנקודת מבט גיאופוליטית, ה-CEPA הוא ביטוי של "שלום חם", שבו קשרים דיפלומטיים מבוצרים על ידי תלות כלכלית הדדית מוחשית. על ידי יצירת אינטרסים פיננסיים משותפים, שתי המדינות מעלות את המחיר של סכסוך עתידי ובונות תמריץ חזק ליציבות אזורית. הסכם זה משמש כמתווה לאומות אחרות באזור, המדגים את "דיבידנד השלום" הנלווה לנורמליזציה עם ישראל. על פי ניתוח של מכון וושינגטון, המומנטום ביחסי ישראל-איחוד האמירויות הפך למדד להצלחת הסכמי אברהם.
מבחינה כלכלית, איחוד האמירויות מציעה לישראל שער לעולם הערבי הרחב יותר ולשווקים באסיה, בעוד שישראל מספקת לאיחוד האמירויות גישה למחקר ופיתוח המובילים בעולם. חילופים אלו בולטים במיוחד במגזרי האנרגיה והמים, שבהם השקעות אמירתיות תומכות בפרויקטים ישראליים של התפלה ואנרגיה סולארית. ההסכם ממלא תפקיד גם בהורדת יוקר המחיה בישראל על ידי הגברת התחרות והפחתת מחירי המוצרים המיובאים מהמפרץ. השפעה מקומית זו היא גורם מכריע בשימור התמיכה הציבורית בתהליך הדיפלומטי הרחב יותר.
מיסוד הקשרים הללו באמצעות מסגרת הסחר החופשי הרשמית מספק גם מנגנון ליישוב סכסוכים ודיאלוג מתמשך. בניגוד להסדרי סחר לא רשמיים, ה-CEPA מקים ועדות קבועות לפיקוח על יישום ההסכם והתפתחותו. הדבר מבטיח שהשותפות תוכל להסתגל לאתגרים חדשים, כגון שינויים בחוקי סחר דיגיטלי או שיבושים בשרשרת האספקה העולמית. היציבות שמציעה ארכיטקטורה משפטית זו אטרקטיבית מאוד למשקיעים בינלאומיים המחפשים דריסת רגל בטוחה במזרח התיכון.
סיכום וחשיבות אזורית
הסכם השותפות הכלכלית המקיף הוא יותר מחוזה מסחרי; הוא הצהרה על עתיד משותף המבוסס על חדשנות ושיתוף פעולה. הוא העביר בהצלחה את יחסי ישראל-איחוד האמירויות מההתרגשות של החתימה בשנת 2020 לברית כלכלית בוגרת ומבוססת נתונים. ככל שנתוני הסחר ממשיכים לעלות, ההסכם מוכיח כי אינטגרציה כלכלית היא כלי בר-קיימא ועוצמתי לבניית שלום מתמשך. עבור ישראל, הוא מייצג סיום סופי לבידוד הכלכלי בשכונתה שלה ותחילתו של תפקיד חדש כמרכז כלכלי אזורי.
במבט קדימה, הצלחת ה-CEPA תעניק ככל הנראה השראה להסכמים דומים עם שותפות נוספות להסכמי אברהם ומעבר להן. הוא עומד כעדות למה שניתן להשיג כאשר אומות נותנות עדיפות לשגשוג אזרחיהן על פני עוינות היסטורית. המתווה שביססו ישראל ואיחוד האמירויות משמש כעת כאור מנחה לעתיד המזרח התיכון. על ידי התמקדות בצמיחה הדדית, שתי האומות הללו סללו את הדרך לאזור משגשג, משולב ושוחר שלום יותר לדורות הבאים.