ישראלים מחו נגד השינויים המשפטיים שהציעה הממשלה באמצעות הפגנות חוזרות, צעדות והצהרות פומביות. הפגנה בתל אביב ב־7 בינואר 2023 התפתחה לעצרות שבת שבועיות ולהפגנות בערים נוספות. במהלך הקיץ הודיעו אנשי מילואים בתפקידים מקצועיים מיוחדים שאם החקיקה תתקדם, יפסיקו את שירות המילואים ההתנדבותי. היו אלה התחייבויות והודעות; אין להציגן כהוכחה לכך שכל החותמים החסירו מועד שירות מתוכנן.
כיצד התרחבו ההפגנות
ההפגנות התארגנו סביב ההתנגדות להגבלות המוצעות על כוחו של בית המשפט ולשינויים במינוי שופטים. המשתתפים כללו ארגונים אזרחיים, אנשי אקדמיה, סטודנטים, עובדים בענף העסקי ואנשי מילואים בהווה ובעבר. הפגנות נערכו בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובמקומות נוספים. מספרי המשתתפים השתנו מאירוע לאירוע ולפי הערכות שונות, ולכן אין לחבר נתונים מהפגנות נפרדות ולראות בהם מניין של אנשים ייחודיים. המחאה המתמשכת ברחובות נתנה לממשלה מענה ציבורי גלוי ורציף לחקיקה שנדונה בכנסת.
מה הודיעו אנשי המילואים
במרץ וביולי הודיעו אנשי מילואים מחיל האוויר, ממערך המודיעין, מהמערך הרפואי ומיחידות קרקע מובחרות שיפסיקו להתנדב לשירות מילואים אם המהלכים יימשכו. ביולי אמר צה״ל שידוע לו על כמה מאות אנשי מילואים שהודיעו כי לא יתייצבו עוד לשירות התנדבותי. קבוצות מחאה פרסמו מספרים גדולים בהרבה של אנשים שהן ייצגו או שחתמו על הצהרות. אלה קטגוריות שונות: האחת מנתה הצהרות, השנייה התבססה על הערכות של קבוצות, ואף אחת מהן לא הוכיחה מה היו רישומי ההתייצבות בפועל בכל היחידות.
לדוגמה, דיווח מ־19 ביולי תיאר 300 אנשי מילואים בחיל הרפואה, 161 קציני מילואים בחיל האוויר והודעת צה״ל שכמה מאות הודיעו שיפסיקו את השירות ההתנדבותי. בדיווח נפרד נאמר שכמעט 4,000 אנשי מילואים חתמו על מכתבים שבהם איימו להפסיק להתנדב. הנתונים מתארים הודעות שונות שנמסרו במועדים שונים, ואין לצרפם למספר מדויק של היעדרויות.
מדוע מעמד השירות היה חשוב
ישראלים רבים משרתים במילואים מכוח חובות שבחוק, ואילו מומחים בתפקידים מסוימים מתנדבים גם לשירות נוסף. המחאות התמקדו בשירות ההתנדבותי. הרמטכ״ל הרצי הלוי הזהיר בפומבי כי הקריאות שלא להתייצב פוגעות בצבא, ואנשי מילואים אמרו שלדעתם השינויים המוצעים מסכנים את המשטר הדמוקרטי במדינה. עמדות אלה הכניסו את סוגיית הכשירות המבצעית של הצבא לוויכוח חוקתי ציבורי.
הפגנות והצהרות של אנשי מילואים היו צורות מחאה שונות: האחת התבססה על התכנסות ציבורית, והאחרת העמידה בסימן שאלה התחייבות אישית לשירות. שתיהן ביטאו מחלוקת בשאלה אם השינויים המוצעים יחזקו את אחריותם של נבחרי הציבור או יחלישו את הבלמים על הממשלה. להצעות ולמעמדן בהליכי החקיקה ראו את המסגרת החוקתית.