סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת קובע שלוש עילות לפסילת רשימת מועמדים או מועמד יחיד: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל. החלטה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמד יחיד טעונה אישור של בית המשפט העליון.
החוק מבחין בין החלטה ראשונית של הוועדה לבין ביקורת שיפוטית. מסלול הערעור המדויק תלוי בשאלה אם ההחלטה נוגעת לרשימה או למועמד יחיד.
שלוש העילות בחוק
הנוסח הנוכחי מתייחס למטרותיה או למעשיה של רשימה, ולמעשיו של אדם, לרבות התבטאויות. עילות החוק מצומצמות ומוגדרות בחוק־היסוד: שלילת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; ותמיכה במאבק מזוין נגד ישראל מצד מדינת אויב או ארגון טרור. סעיף 7א אינו מעניק סמכות כללית לפסול מועמדים בשל ביקורת על מדיניות הממשלה.
הנוסח האנגלי של חוק־יסוד: הכנסת באתר הכנסת מפרט את העילות האלה בסעיף 7א(א), וקובע בסעיף 7א(ב) כי החלטת ועדה לפסול מועמד טעונה אישור של בית המשפט העליון.
מי מחליט ומי בוחן מחדש
ועדת הבחירות המרכזית דנה בבקשות פסילה. הרכבה מבוסס על סיעות הכנסת, ובראשה עומד שופט של בית המשפט העליון. לפי סעיף 7א(ב), החלטה לפסול מועמד יחיד אינה נכנסת לתוקף בלי אישור בית המשפט העליון. פסילת רשימה נבחנת במסלול אחר: הוראות חוק הבחירות מאפשרות לערער לבית המשפט העליון, הדן בעתירה הרלוונטית ונותן פסק דין סופי.
הסיכום החקיקתי של תיקון 46 מטעם הכנסת מסביר שהחוק הבהיר כי מעשיו של אדם כוללים גם התבטאויות. הוראות חוק הבחירות מתארות ערעורים הנוגעים לאישור רשימה, לרבות ביקורת של הרכב מורחב של בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון בוחן עתירות פסילה
בית המשפט העליון הפך החלטות ועדה הנוגעות לרשימות בל״ד, ודחה עתירות פסילה אחרות. סעיף 7א חל על כל מפלגה ומועמד, לרבות רשימות בהובלה ערבית.
להקשר הרחב של המפלגות הערביות וההשתתפות בבחירות, ראו סקירת הייצוג והשוואת המפלגות.