ההצהרה המשותפת של ארצות הברית, ישראל ואיחוד האמירויות מ־August 13, 2020 קשרה בין נרמול היחסים לבין החלטת ישראל להשעות תוכניות להכרזת ריבונות על אזורים שזוהו בתוכנית השלום האמריקאית. לאחר מכן כוננה איחוד האמירויות יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל. בנוסח נאמר “להשעות”, ולא לנטוש לצמיתות, ולא נקבע מועד סיום.
ההתחייבויות שבהצהרה המשותפת
ההצהרה הודיעה שישראל ואיחוד האמירויות ינרמלו את היחסים באופן מלא, ושישראל “תשעה את הכרזת הריבונות” על אזורים שנכללו בחזון לשלום של ממשל טראמפ. היא גם קראה לטיסות ישירות, להשקעות, לתיירות, לשיתוף פעולה ביטחוני ולהסכמים דו־צדדיים נוספים. הודעת מחלקת המדינה תיארה את ההסכם מ־August 13 כתוצאה של מאמצים דיפלומטיים אמריקאיים.
שגריר איחוד האמירויות יוסף אל־עותייבה הזהיר בפומבי ביוני 2020 שהחלת ריבונות תפגע בסיכויים ליחסים קרובים יותר. מאמר הדעה שלו, שפנה לישראלים, הציג את הנרמול כדרך חלופית. ההקשר הזה מסייע להסביר את תפקידה הדיפלומטי של איחוד האמירויות, אך הנוסח המחייב הוא זה שבהצהרה המשולשת.
השעיה היא התיאור המדויק
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר שתוכנית הריבונות נשארה על הפרק, ואילו בכירים אמירתיים הציגו את ההשעיה כהישג מרכזי של ההסכם. עמדותיהם היו שונות באשר למשך ההשעיה ולמשמעותה בעתיד. הנוסח הכתוב קובע בבירור: התוכנית הושעתה במסגרת ההכרזה על נרמול היחסים.
למהלך של איחוד האמירויות הייתה תוצאה דיפלומטית מיידית: ישראל ואיחוד האמירויות חתמו על הסכם לכינון יחסים מלאים ב־September 15, 2020. ההסכם עסק בשגרירויות ובשיתוף פעולה בתחומים כגון טיסות ישירות, השקעות, תיירות וטכנולוגיה. ראו את אוסף ההסכמים הרשמי ואת סקירת הסכמי אברהם לתיאור המסלולים הנפרדים עם המדינות.