ישראל פתחה במבצע שלום הגליל ב־6 ביוני 1982, לאחר שנים של התקפות מצד פלגים חמושים של אש״ף מלבנון והפסקת אש שברירית בגבול. הירי בשגריר שלמה ארגוב בלונדון ב־3 ביוני היה הטריגר המיידי, אף שהירי בוצע בידי קבוצתו של אבו נידאל ולא בידי אש״ף. ממשלת ישראל הציגה את היעד הצבאי הראשוני כהדיפת כוחות אש״ף והארטילריה שלו אל מעבר לטווח של צפון ישראל; המבצע התרחב עד מהרה הרבה מעבר ליעד המוגבל הזה.
כיצד הפך הגבול לחזית
הסכם קהיר מ־1969 הכיר בפעילות אש״ף באזורים שהוגדרו לכך, אך אסר ירי מעבר לגבול הישראלי. ככל שסמכות המדינה הלבנונית נחלשה במהלך מלחמת האזרחים, הקים אש״ף עמדות חמושות לאורך הגבול והתגברו ההתקפות משטח לבנון. ההיסטוריה הזאת מרכזית להבנת ההקשר הביטחוני של הפלישה, אך אין פירושה שהפלגים הפוליטיים הרבים בלבנון היו שחקן אחד. הסקירה ההיסטורית של לבנון בספרייה הווירטואלית היהודית מתארת את ההסכם, את התרחבות הפעילות החמושה של אש״ף ואת התגובה הלבנונית המפולגת.
ביולי 1981 תיווך השליח האמריקאי פיליפ חביב בהפסקת אש בפועל בין ישראל לאש״ף, לאחר שהלחימה החריפה. היא צמצמה את חילופי האש מעבר לגבול, אך לא פתרה את נוכחות כוחות אש״ף בלבנון או את המתיחות עם סוריה. סקירת מחלקת המדינה האמריקאית על ממשל רייגן ולבנון מציינת הן את הפסקת האש והן את ההתקפות על מטרות ישראליות ויהודיות שנמשכו במקומות אחרים.
הירי בארגוב והפלישה
ב־3 ביוני 1982 ירו חמושים מארגון אבו נידאל בארגוב מחוץ למלון בלונדון. סיעתו של אבו נידאל הייתה עוינת לאש״ף של יאסר ערפאת. ממשלת ישראל אישרה פעולה צבאית; ב־6 ביוני נכנסו כוחות ישראליים ללבנון. הירי בארגוב לא הוכיח אחריות של אש״ף, אך התרחש על רקע החשש שהביעה ישראל מפני נוכחותו החמושה של אש״ף והתקפות מלבנון. בדו״ח מ־6 ביוני תיעד מזכ״ל האו״ם חאבייר פרס דה קוויאר כי אש״ף חזר ואישר את מחויבותו להפסיק פעולות מעבר לגבול בעקבות החלטת מועצת הביטחון 508, ובמקביל תיעד את פעולות האוויר והקרקע הישראליות באותו בוקר. דו״ח האו״ם למועצת הביטחון מפרט את רצף האירועים לפי תאריכים.
יעד 40 הקילומטרים והמשך המלחמה
בתחילה הציגה ישראל את המבצע כיצירת אזור ביטחון בעומק של כ־40 קילומטרים, שנועד להרחיק את כוחות אש״ף ואת הארטילריה שלו מעבר לטווח היישובים בצפון ישראל. המערכה לא נעצרה בקו הזה: כוחות ישראליים נלחמו בכוחות סוריים בבקעת הלבנון והתקדמו למערב ביירות. לכן היעד המוצהר בשלב הפתיחה מסביר את ההצדקה הראשונית, אך לא את המלחמה כולה או את כל יעדיה המדיניים המאוחרים.
המשיכו לקרוא על הקרבות המרכזיים בבופור, בסולטאן יעקוב ובבקעת הלבנון, המצור והפינוי של אש״ף מביירות, על קשרי ישראל עם הפלנגות ובשיר ג׳ומאייל, על הטבח בסברה ושתילה ומסקנות ועדת כהן, על צבא דרום לבנון ורצועת הביטחון, ועל ההסכם הישראלי־לבנוני הכושל מ־1983.