המשפט ההומניטרי הבינלאומי אינו הופך כל מבנה בעיר למטרה צבאית, ונוכחות אזרחים אינה מעניקה למטרה צבאית חסינות גורפת. תקיפה חוקית רק אם העצם עומד בהגדרת מטרה צבאית, הנזק האזרחי הצפוי אינו מופרז ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי, והתוקף נוקט אמצעי זהירות אפשריים.
מה הופך מבנה למטרה צבאית?
סעיף 52(2) לפרוטוקול הנוסף הראשון קובע מבחן דו־שלבי: על העצם לתרום תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית בשל אופיו, מיקומו, ייעודו או השימוש בו, והשמדתו, תפיסתו או נטרולו חייבים להעניק יתרון צבאי מוגדר בנסיבות הקיימות באותה עת. מראה אזרחי או שימוש שגרתי של מבנה אינם מספיקים כדי להכריע בשאלה. גם חשד לקשר צבאי לבדו אינו מכריע; הקריטריונים המשפטיים חלים על העצם המסוים ועל נסיבותיו.
סעיף 48 מחייב את הצדדים להבחין בין אזרחים ללוחמים ובין עצמים אזרחיים למטרות צבאיות. סעיף 51 אוסר להפוך אזרחים למושא תקיפה ואוסר תקיפות חסרות הבחנה. כללים אלה נותרו רלוונטיים גם כאשר קבוצה חמושה מציבה כלי נשק או מקיימת פעילות פיקוד באזור מגורים. על התוקף עדיין לוודא את המטרה ולעמוד בדרישות המידתיות ואמצעי הזהירות. הכללים הרלוונטיים מופיעים בסעיף 48 ובסעיף 51.
כיצד מעריכים מידתיות
עקרון המידתיות אוסר תקיפה שצפויה לגרום למוות או לפציעה של אזרחים, או לנזק לעצמים אזרחיים, באופן שיהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי. ההערכה נעשית לפני התקיפה, על סמך המידע שעמד לרשות מקבל ההחלטה באופן סביר באותה עת. הכלל אינו יחס מספרי בין חיי אזרחים להישגים צבאיים; הוא מחייב שיקול דעת בתום לב בנוגע לנזק הצפוי וליתרון המסוים.
ההערכה מתייחסת לנזק האגבי הצפוי מהתקיפה, לרבות השפעות צפויות הרלוונטיות לנסיבות. אין בכך היתר לפגוע באזרחים כמטרה, וספירת נפגעים בדיעבד לבדה אינה קובעת אם ההערכה המוקדמת הייתה חוקית. סעיף 51(5)(ב) קובע את איסור הפגיעה הלא מידתית; כלל 14 במשפט ההומניטרי הבינלאומי המנהגי של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מתאר את הכלל המנהגי המקביל.
מדוע התנהלות המגן אינה מבטלת את חובות התוקף
השימוש באזרחים כמגן למטרות צבאיות אסור. האיסור חל על הצד שמעמיד אזרחים בסיכון; הוא אינו מבטל את חובות הצד השני. אם לוחמים יורים מתוך מבנה או מאחסנים בו כלי נשק, ראיות אלה עשויות להשפיע על השאלה אם המבנה עומד במבחן המטרה הצבאית, אך הן אינן הופכות אוטומטית כל מבנה סמוך למטרה ואינן מכריעות את שאלת הנזק האזרחי הצפוי.
לכן, השאלות המעשיות הן קונקרטיות: איזה תפקיד צבאי מילא העצם; איזה יתרון צפוי מנטרולו; איזו נוכחות אזרחית ואילו השפעות נצפו; ואילו חלופות אפשריות היו קיימות? כללים קשורים עוסקים באזהרות ובאמצעי זהירות, חובות המגן ואתרים מוגנים, מנהרות והשתתפות ישירה בלחימה, פינוי, מסדרונות וסיוע בעת מצור וכן ראיות ואחריותיות.