אזרחים ערבים בישראל משתתפים בבחירות הארציות כבוחרים, כמועמדים וכחברי כנסת. הם יוצגו בדרכים רבות: ברשימות מוקדמות הקשורות למפא״י, במפלגה הקומוניסטית ובחד״ש, במפלגות עצמאיות בהובלה ערבית, ברשימות בחירות משותפות וגם באמצעות מועמדים ברשימות של מפלגות ישראליות גדולות. הבחירות לכנסת הראשונה התקיימו ב־1949.
הייצוג השתנה בעקבות בריתות בין מפלגות, אחוזי חסימה, שיעורי הצבעה ובחירות הנוגעות להשתתפות בקואליציה. העמודים האלה מתארים את ההתפתחויות ואת שאלות המדיניות הנובעות מהן.
מפלגות ובריתות
הפוליטיקה בהובלה ערבית אינה גוש אחד. חד״ש מאחדת פעילות שמאל יהודית וערבית; בל״ד מקדמת מצע אזרחי־לאומי; תע״ל מזוהה עם אחמד טיבי; ורע״ם קשורה לפלג הדרומי של התנועה האסלאמית. מפלגות התאחדו ברשימה המשותפת, בעיקר החל מ־2015, ובהמשך התמודדו בנפרד במערכות בחירות מאוחרות יותר. התחילו בייצוג בכנסת בראשית המדינה, אחר כך השוו בין חד״ש, בל״ד ותע״ל, או קראו על רע״ם והשתתפות בקואליציה.
קולות, מושבים וממשלה
הרשימה המשותפת זכתה ב־13 מושבים ב־2015 וב־15 ב־2020. ב־2022 זכו רע״ם וחד״ש־תע״ל בחמישה מושבים כל אחת, ואילו בל״ד לא עברה את אחוז החסימה. הערכות שיעור ההצבעה ביישובים ערביים שונות מנתוני ההצבעה הארציים ומשתנות בין מערכות בחירות. תוצאות הבחירות וניתוח ההצבעה ב־2022 מציגים את הנתונים שעליהם מתבססים הדברים. ראו את עמוד הרשימה המשותפת ושיעור ההצבעה לסקירה כרונולוגית.
ב־2021 הצטרפה רע״ם לקואליציה ממשלתית וניהלה משא ומתן על התחייבויות מדיניות. חוק הבחירות מגדיר גם עילות ונהלים לפסילת מועמדים ורשימות; ההסבר על סעיף 7א מפרט את הכללים. תוכניות הפיתוח הממשלתיות והמימון המוניציפלי מתוארים בעמוד התקציבים.