השיטה הפרלמנטרית בישראל מתבססת על כנסת נבחרת בת 120 חברים ועל ממשלה התלויה באמון הכנסת. חוקי היסוד קובעים כיצד מאורגנות סמכויות השלטון; בתי המשפט, הפיקוח הפרלמנטרי ומבקר המדינה מספקים מנגנוני פיקוח. לנשיא יש תפקידים חוקתיים פורמליים, אך הוא אינו מנהל את הממשלה.
האזרחים בוחרים את הכנסת
הבוחרים מצביעים לרשימות מפלגתיות בבחירות ארציות יחסיות. הכנסת מחוקקת חוקים, מאשרת את תקציב המדינה, מפקחת על השרים ומעניקה אמון בממשלה או שוללת אותו בהתאם לחוק. קראו כיצד מחולקים המושבים בכנסת וכיצד הצעות חוק עוברות בכנסת.
הממשלה מנהלת את המדינה
הממשלה קובעת מדיניות ביצועית ומנהלת שירותים ציבוריים במסגרת הסמכויות שהחוק מעניק לה. לאחר הבחירות, הנשיא מטיל על חבר כנסת את מלאכת הרכבת הממשלה, לאחר התייעצות עם הסיעות בכנסת. הממשלה המוצעת צריכה להציג את מדיניותה ולקבל את אמון הכנסת. ראו כיצד מוקמת ממשלה וכיצד היא נושאת באחריות.
חוקי היסוד מגדירים מוסדות וזכויות
לישראל אין חוקה אחת כתובה ומקיפה. חוקי היסוד עוסקים בכנסת, בממשלה, ברשות השופטת ובמוסדות מדינה אחרים, וכן בזכויות מסוימות. בפסק הדין בעניין בנק המזרחי משנת 1995 הוכרו מעמדם החוקתי של חוקי היסוד והאפשרות לביקורת שיפוטית על חוקים רגילים הסותרים הוראות מוגנות בחוק יסוד. קראו כיצד פועלים חוקי היסוד.
בתי המשפט ופיקוח עצמאי
תיאור בית המשפט העליון של הכנסת מסביר את תפקידו כערכאת ערעור וכבית משפט גבוה לצדק. משרד מבקר המדינה מפרט את תחומי אחריותו בביקורת ובטיפול בתלונות הציבור, ובית הנשיא מפרט את תפקידיו הפורמליים של הנשיא.
בית המשפט העליון דן בערעורים ופועל גם כבית המשפט הגבוה לצדק, הבוחן רשויות ציבוריות בעניינים שבסמכותו. מבקר המדינה מבקר גופים ציבוריים ומשמש גם כנציב תלונות הציבור, המטפל בתלונות שבתחום סמכותו. הנשיא חותם על חוקים, מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, מאשר את מינוי נציגי ישראל בחו״ל ורשאי להעניק חנינות. לכל מוסד סמכויות נפרדות שנקבעו בחוק; אף מוסד יחיד אינו ממלא את כל תפקידי השלטון.
קראו על הזכויות הפוליטיות של אזרחים מקבוצות מיעוט, בית המשפט העליון ובית המשפט הגבוה לצדק, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, הנשיא והיועץ המשפטי לממשלה והתביעה, כדי להכיר את תחומי האחריות והמגבלות של כל מוסד.