הוויכוח על הרפורמה המשפטית בישראל ב־2023 עסק בשאלה מי קובע את גבולות כוחו של השלטון. בישראל אין חוקה כתובה אחת ושלמה. במקום זאת, הכנסת חוקקה חוקי יסוד לאורך השנים, ובית המשפט העליון פירש את מעמדם ואת המגבלות שהם מטילים על חקיקה רגילה. הצעות הממשלה נועדו לשנות את האופן שבו בתי המשפט בוחנים פעולות שלטוניות, את בחירת השופטים ואת האופן שבו יועצים משפטיים מדריכים שרים.
כיצד נעשו חוקי היסוד לחוק חוקתי
בישראל אין חוקה כתובה אחת ושלמה. הכנסת חוקקה פרקים חוקתיים כחוקי יסוד לאורך השנים. ב־1992 חוקקה הכנסת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק. בעניין בנק המזרחי המאוחד נ׳ מגדל כפר שיתופי (1995) בחן בית המשפט העליון אם לחוקי היסוד מעמד עליון ואם הכנסת יכולה להגביל את סמכות החקיקה של עצמה. פסק הדין הניח את היסוד לביקורת על חוקים רגילים אל מול הזכויות המוגנות בחוקי היסוד האלה.
התפתחות זו לא יצרה חוקה שלמה ולא הכריעה בכל שאלה הנוגעת לסמכות הכנסת. חוק יסוד: השפיטה, אחד הפרקים החוקתיים האלה, קובע את עצמאות בתי המשפט ואת מסגרת המינויים בנוסח הכנסת. המבנה הלא־מושלם הזה העלה שאלה מיוחדת סביב הצעות לתיקון חוק יסוד: האם רוב פרלמנטרי זמני יכול לשנות את הכללים המגבילים את הממשלה.
מה הציעה חבילת 2023
שר המשפטים יריב לוין הציג חבילה בינואר 2023. ההצעות העיקריות כללו שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת השימוש של בתי המשפט בעילת הסבירות, יצירת מנגנון התגברות על חוקים מסוימים ושינוי מעמדם של היועצים המשפטיים בממשלה. אלה היו הצעות נפרדות, שעברו מסלולי חקיקה שונים; רק תיקון עילת הסבירות הפך לחוק ב־2023. על המחלוקת סביב המינויים ראו כיצד נועדה להשתנות הוועדה לבחירת שופטים. על החוק שאכן נחקק ראו מה קבע תיקון עילת הסבירות.
מדוע שאלת המבנה הייתה חשובה
התומכים אמרו שנבחרי הציבור זקוקים לשליטה רבה יותר בהחלטות המעצבות את מדיניות הציבור, ושהשופטים צברו השפעה מופרזת. המתנגדים השיבו שבשיטה הפרלמנטרית בישראל, הקואליציה השלטת שולטת הן ברשות המבצעת והן ברוב בכנסת, ולכן בית משפט עצמאי וייעוץ משפטי מקצועי מספקים בלמים כאשר אותה קואליציה שולטת בשתיהן. לפיכך, המחלוקת נגעה לכללים המוסדיים עצמם: האם אחריות פוליטית בבחירות מספיקה, או שנדרשים גם ביקורת שיפוטית ומינויים עצמאיים.
פסק הדין של בית המשפט העליון מינואר 2024 חידד את המחלוקת. 12 מתוך 15 שופטים קבעו שבמקרים חריגים בית המשפט מוסמך לבקר חוקי יסוד; שמונה שופטים קבעו שתיקון עילת הסבירות חצה את הגבול הזה. הנימוקים וההצבעה מפורטים בהחלטות ינואר 2024.