ערים מעורבות בישראל: חיים משותפים, מתחים וזהות
מדריך לערים המעורבות בישראל, לאוכלוסיותיהן המשתנות, למוסדות המשותפים, לפערים המקומיים ולביטחון הציבור.
עמודי קטגוריה
- מהן הערים המעורבות בישראל?מבקר המדינה מתאר תשע „קהילות מעורבות”: שמונה ערים והיישוב השיתופי נווה שלום. הכינוי מתייחס למקומות שבהם רוב יהודי משמעותי חי לצד מיעוט ערבי משמעותי; אין פירושו שכל שכונה או מוסד משולבים.
- מאי 2021: אלימות בערים המעורבות בישראלבמאי 2021 פרצו מהומות קשות ואלימות בין־קהילתית בלוד, בעכו, בחיפה ובתל אביב-יפו במהלך מבצע שומר החומות. בהמשך מצא מבקר המדינה כשלים חמורים בהיערכות המשטרה, בשיתוף המודיעין ובמענה לשעת חירום, ובהם אלפי שיחות מצוקה מלוד שלא נענו או טופלו כראוי.
- דיור, תכנון ואי־שוויון עירוניבערים מעורבות, תושבים ערבים ויהודים עשויים לקבל שירותים עירוניים והשקעה בהיקפים שונים. מבקר המדינה תיעד פערים בתקציבים ובתשתיות בערים מעורבות, ואילו נגישות לדיור מושפעת מתכנון השכונות, מזמינות הקרקע ומהיצע הדירות שקיבלו היתר.
- חיפה ויפו: מוסדות תרבות וחיים משותפיםבית הגפן בחיפה ותיאטרון יפו מקיימים תוכניות תרבות שבהן קהלים דוברי עברית וערבית יכולים להיפגש דרך מופעים, תערוכות וחינוך. הייעוד והפעילות המוצהרים שלהם הם דוגמאות מוחשיות למרחב אזרחי משותף, אך אינם מבטלים את הפערים החברתיים והעירוניים בערים האלה.
- בתי ספר דו־לשוניים וכיתות משותפותעמותת יד ביד מפעילה רשת של בתי ספר ציבוריים דו־לשוניים המוכרים על ידי משרד החינוך ופתוחים לתלמידים יהודים וערבים. הרשת נוסדה ב־1997 עם 50 ילדים, מלמדת בעברית ובערבית ומשלימה את המימון הממשלתי באמצעות תרומות ותשלומי הורים.
- משטרה, גישור וביטחון הציבור בערים מעורבותמבקר המדינה מצא כשלים חמורים בהיערכות המשטרה ובמענה שלה במהלך המהומות בערים המעורבות במאי 2021, ובהם שיחות חירום מלוד שלא נענו. תוכניות ממשלתיות מטפלות בפשיעה ובצורכי פיתוח רחבים יותר בחברה הערבית, ואילו גישור מקומי וארגונים אזרחיים עשויים לסייע בתקשורת בלי להחליף את אחריות המשטרה.